|
תחת חשדות החורף המתארך
אני מבקש לשאול
מה שלום חייך והאם
כבר מצאת מקלט מפחדייך הישנים
ומהארץ המתחממת
בעינייך האחרונות ראיתי
את נופי פרו ההיא במהופך
הרי האנדים נראו כעמק השדים
ופסגותיהם המושלגות כתהומות האשלגן שבו
(הלגונות נהיו לברכות הדגים הריקות שעל יד קרית חרושת
במועקת הצהריים הארוכה)
המילים שחסכתי למענך באהבה
העלו צחנה בפי ואיני יכול
לפתוח אותו שוב
ומי שיגע בך עכשיו
ימשש את דיוקני ההפוך
על עורך, כמאובן אילם. |
|
|
מאות סלוגנים,
אלפים שלחתי, מה
לא ניסיתי, כל
סוג של הומור,
שנינות שטרם
נראתה כמוה,
סרקזם אכזרי,
נונסנס מוחלט,
הכל! ואף לא אחד
התפרסם.
בסוף החלטתי
לכתוב אימייל
לבועז ולבקש
ממנו שידבר עם
הזה שמאשר. אחרי
שבוע בועז חזר
אלי, ואמר לי
שהזה שמאשר חושב
שיש לי אחלה
סלוגנים, אבל
שאני צריך
להפסיק לכתוב
אותם בשוודית.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.