יעל נווה / מים |
כשהם מביטים בי,
הם רואים את עצמם.
דמותם המשתקפת בעיניי,
מבשילה בגופי
ושבה אליהם
שלמה וצלולה מתמיד.
הם אינם מבחינים
שזו לא אני,
שאני אך מים,
תמונת מראה של נפשם,
שמוקרנת על אישוניהם,
ולופתת את ליבם.
הם אינם יודעים
שאני מקמירה ומקעירה,
ממירה את צורתי,
שאתאים לכל כלי
ולכל נפש תועה,
שסועה או חלולה.
הם אינם מבינים,
אך נוגה ההשתקפות בעיניהם,
ונאה היא עבורם,
ובי- היא מבתרת וחורתת בליבי הנוזל
ומגלמת בי אותם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|