הדמות, שראיתי בדמיוני,
הייתה אישה פרי חושני.
את כה עדינה ושברירה,
והופעת מולי עירומה לכאורה.

את שדייך דמיינתי כתפוזים,
שמתחת לגופייה צמודה נעים,
ופטמותיך המזדקרות לכבודי,
שאת החשק הן מעלות מיידי.  

כך ישבתי שעות  עם עצמי,
ורציתי לגעת , בליטוף גשמי,
ללטף את עורך החלק למשעי.
לדעת שבכל עת את תתפרעי

לנשק צווארך, לנשום את ריחך
וללחוש באוזנך מילה לרוחך,
לטעום את שפתייך הנעימות,
להרגיש שערותיך כמשי חלקות.

להצמיד את מותניך אליי בחוזקה,
להרגיש את רגליך מקיפות  בתשוקה.
לשלוח מבט לעיניך העמוקות,
שדרכן ראיתי כמו מראות

את נפשך העדינה, והיפה.
את יצירתי, דמיונית מטריפה.
אותך מפנק בלילות של שתיקה,
מתנת אוהבים בהתעלסות עמוקה.

המחשבה עליך מעירה בי דברים,
שאותם אני חש גם ממבט תמים.
איך אפשר בלעדיך?זה בלתי אפשרי!
אני יצרתי אותך, את פרי דמיוני.

. (כל הזכויות שמורות לפאני רוטנברג)