איתמר חסן / עד אז |
פקחתי עיניי ושם את איתי
בין זרועותיי במיטה שלי
בין הסדינים מכורבלים
וברקע אור של שמש וציוץ ציפורים
לא יכול, שום דבר לא עוזר
מקווה שזה חלום רוצה להתעורר
רואה כבר את הסוף איך הכל משתנה
למה אושר שכזה חייב להיות מותנה
כבר מתגעגע לחיוך ולצחוק המתגלגל
אולי תעשי חושבים ותישארי בישראל?
כבר מתגעגע לליטוף ולמגע המחבק
לא רוצה לשנות לא רוצה להתנתק
מילות פרידה ודמעות שנבלעו
רגשות חבויים שלא ירגעו
חסר כל יכולת חסר כל תחושה
אין חיבוקים או נשיקות רק רגשות ללא בושה
שוכב במיטה ואף אחת שם איתי
נגיעות שלא יהיו חיבוקים שנגמרו
אהבה צעירה שאולי עוד תחזור
חושב עליך חולם את פנייך עד שתחזרי...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|