ניסיתי להפטר ממך.
בבריכה העירונית ובכנרת,
בים ובאוקיינוס,
בחלל החיצון.

ניערתי את עצמי
ואותי ממך
וממני אותך
אבל דמותך רק התחזקה
ודמותי הלכה ואבדה
מטושטשת והלומה
בכל המקומות וגם למעלה לא הייתה לי תקנה וגם למטה לא היה לי
מקום ועם כל זאת ובלעדייך ובלי כל זה ולא איתך ומה ולאן איך
כמה זמן עוד נצחית השניה חלפה ונשארה ואני לכוד איתך בצלם
אלוהים ברא אותך

ובסוף הטלתי את עצמי
אל לב המערבולת.
הפנימית.

עכשיו הכל פראי יותר.
חזק יותר.
עשן, (ASHEN)
חרב.

כפי שאת באמת?