לטוב או לרע, בחיק צל קיים
בכיתי בארבע קצוות העולם
באש, במים, ברוח קרירה
בקבר אחים, בחיק אדמה

האם תושיעני ארץ מובטחת?
פורקן דמים מן הפח אל הפחת
בין ריק החלל, ומתכת נוזלית
עולם של מתים על גבעה ערפילית

אדמה חצויה, כמו ליבי הקודר
עם כל פעימה, דם ניתז וסוער
בית נבנה על עצמות יבשות
מתפקעות לרגלינו, בשכונות הרוסות

על תפילה כבר ויתרתי לפני עידנים
אין תכלית לבכיים של הורים שכולים
עיניי, זוג חורים חרוכים מהאור
של ענן פטרייה על רקע שחור

ואותך אדע ממגע על עורי
אראך רק מצלם זכרון דמיוני
ובכל זאת אכירך יותר משאת
אי פעם תכירי אותי

אך עדיין, עדיין, בחיק צל קיים
אבכה בלי לדעת אם לפה או לשם
אתן את חיי לגלישה על גלים
של עוגמת הגורל, ורצון האלים