החתולה יושבת על מטלטלי היחידים בעולם,
משירה קבוצת פלומות לבנות.
אני מתבוננת בגבה העולה ויורד
ונזכרת כיצד בדרך חזרה,
אנשים בגירים יצאו מבית הוריהם.
איך זלגתי והתאמצתי לא להישיר מבט.

עליבות מתבטאת בלכה אכולת ציפורניים
בכיס אחורי במכנס קרוע
בשיער אסוף בגומייה מאולתרת
בכפכפים מפוחמים מחוסר צעידה,
בכוס קפה וסיגריה שלא למטרת קימה
בהחלפה תדירה של קווי אוטובוס ליעד לא ידוע.

עליבות היא הצורה המוחלטת להיותך בודד,
כשכל דברי הערך בעולמך נפתחים ונסגרים
ברוכסן יחיד בסוף השבוע.