נטע מיזלס / החלל הגדול |
שבע בבוקר, אנחנו מרוחים על הבר,
אפילו הכביש שמאחורי החלון הגדול עדיין ריק.
"בחלל הגדול", עניתי בעייפות, בלי לחשוב באמת.
"צא, צא אל החלל הגדול" המשכתי למלמל,
"אל החלל הגדול שמחכה שם כמו
איזה ביצית נקבית שכזו,
שמחכה שם שתבוא ותרביע אותו
שתזיין אותו ותצבע אותו בדמותך".
דקה אחר כך נכנס לקוח ראשון
וביקש קפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|