המילים כבר ריקות
המעשים נשכחו
הזיכרון נשאר כמו אותם חלומות
אותם חלומות רחוקים וקרים
כאלו שאדע שהם רק שקרים
אין עוד דמעות
ואין עוד ריבים
רק אותו קול, מהדהד מאותם הימים
חצות כבר עבר
רסיסים רבים, מלבי שנשבר
את שמה? אין זה חשוב
כי אותה התחושה, היא של המבט הכאוב
לא כזה שרואים
לא כזה ששומעים
אחד שיודעים שנמצא מתחת לאותם הסדינים
באמצע הלילה, ואולי כבר בבוקר
אותה לחישה, של אהבה שנשכחה
אותו החלום שוב חזר
כמה מר גורלו האכזר
גורלו של אותו אדם שאיבד כל תקווה
לאחת... אותה אחת הנקראת אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.