שלחת את הילד בשעת הדממה
לא ידעת שתפרוץ מלחמה
ברגע אחד הכול התהפך
ומיד הרגשת את זה בלבך

ילד קטן לבוש מדים
נלחם על חייו לצד החברים
באמונה ונחישות עמד על המשמר
לו רק היה יודע איך זה היה נגמר

רק חיבוק אחד לפני שאתה הולך
בדמיוני עוד תמונתך אתה שם מחייך
איך נקטפת בני היקר
איך לא שמרתי עליך מכל משמר

השנים חולפות ואתה לא שב
השקט והצער תופסים את מקומך עכשיו
ילדי הקט אני מקווה שמלאך עליך שומר
על חסרונך בני איך אוכל להתגבר

ובשעת הלילה כאשר כבים האורות
אנחנו נפגשים בתוך החלומות
אוחזים ידיים ולא מפסיקים לחייך
אך את יודעת אימא שבבוקר הוא ילך