שחר, ערפלים, נתזי מים מלוחים.
ניצב רב החובל בחרטום המשחתת.
מצמיד מונוקול לעינו השמאלית.
ביד רועדת, מנווט בינות מוקשים וספינות טרופות.
בוקר, סוף הקיץ, ענני נוצה.
אגלי טל חונים בפסגת עלי כותרת של פרח החצב.
טל עושה גלים.
גלים של רוגע.
גלים של שקט.
גלים של הווה ללא דאגה.
והגלים עולים והגלים מתגברים, סערה, קצף מאיים לפרוץ.
נגיעה, נשימה ושוך הסערה.
פנים קורנות, חיוך מסתיר סוד.
טל עושה גלים.
גלים של מגע.
גלים של הקשבה.
גלים של חיבור ללא התניה.
והגלים עולים והגלים מתגברים, סערה, קצף מאיים לפרוץ.
נגיעה, נשימה ושוך הסערה.
עוצמה, חיוך מסתיר ידע.
טל עושה גלים.
גלים של שליטה.
גלים של צורה.
גלים של יופי ללא מגרעה.
והגלים עולים והגלים מתגברים, סערה, קצף מאיים לפרוץ.
נגיעה, נשימה ושוך הסערה.
שקט, חיוך מסתיר נשמה.
טל עושה גלים.
גלים של אהבה.
גלים של תשוקה.
גלים של התמסרות ללא מגבלה.
והגלים עולים והגלים מתגברים, סערה, קצף מאיים לפרוץ.
נגיעה, נשימה ושוך הסערה.
שוב רב חובל, חזור לספינה.
השקף ממרחק, הרחב מבטך.
נווט בבטחה, ביד איתנה.
ובכיס השמאלי קרוב לליבו.
פרח חצב בשיא הפריחה. |