עומרי פולק / הימים האלה |
כן, כן...
נראה שכבר המים הם לא אותם המים,
הנהר איננו,
ואנו צפים על חומר אחר.
השתיקות שחלפו בינינו נושאות אותנו,
רפסודה שקטה,
על ים סוער.
השמש מוחקת כל הבדל.
במקום אליו נגיע,
מלים, כמו: כן ולא
יהיו לשריקה אחת רמה.
הכל נוצץ ומתבהר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|