דורי קובץ' / חדר אחר |
אך המנגינה נוגנת
אין הרגליים צועדות
אך אני ממשיך ללכת.
ללכת בליבי, אשר הוא חדר ריק
הריק ממלאו עד אפס מקום,
אך פתאום,
דלת נפתחת
דלת לחדר אחר,
חדר שבו העולם אינו קודר
חדר מלא בגשם ראשון
חדר כזה שיש אור מהחלון
השמש מלטפת
וניחוח פרחים שנותן אהבה מעלפת.
אך הרגליים אינן צועדות,
כי אני הולך ולא עוצר
והאצבעות פורטות...
אחרי הכל, החדר ההוא,
זה מנגינה של מישהו אחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|