עמרי שוורץ / תחינה |
עוד דקה
לנשום את צוארך
לנשק את שפתייך
לחבק את גופך, את שקעייך.
ואת בשלך
אל אחר
הולכת
אהבתי הראשונה.
מאז עברו שלושים שנה
בהן
מעולם לא אמרתי
תני לי עוד יום
עוד דקה
אהובתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|