בני אדם, אנחנו אנשים דפוקים.
באמת אין לי דרך האחת לתאר אותנו.
אין שום יצור בטבע עם חוש הרס גדול משלנו, בני האדם הורסים את
כל מה שנקרה לדרכם,
נהרוס נשמיד ונהרוג בכל דרך אפשרית, נזהם את הכוכב שבו אנו
חיים, נתרבה בצורה בלתי הגיונית ונשרוף כל משאב טבע שנשאר.
לפעמים אני לא יודע אם זה ההרס העצמי שטמון בנו, זה שחי ובועט
ונותן את אותותיו בכל רגע, בכל החלטה אומללה שלנו, או שזו סתם
טיפשות, אנשים שלא רואים שניה קדימה.
אנחנו מחפשים תמיד את מה שאין לנו, את מה שלא טוב לנו.
שמעתי שמדברים על יצר ההישרדות, על אנשים שיעשו הכל בשביל
להישאר בחיים, לשרוד, אבל להרעיל את המקום שבו אנו חיים, להרוג
אחד את השני אפשר, למה לא?
אנשים דפוקים.

כשהיינו ילדים ואבא אמר אל תטפס על הארון כי אתה עלול ליפול,
אז נפלנו, היינו ילדים
ולא הבנו שרוצים בטובתינו, אבל היום כשאנחנו ילדים גדולים,
עדיין לא הבנו? מה התירוץ?
כשכולם מזהירים, כשרואים תוצאות  בשטח, שקורים דברים שכבר אי
אפשר להחזיר אחורה וכמעט אף אחד לא התעורר.
עוד משחר ההיסטוריה אנשים נלחמים אחד בשני הורגים אחד את השני
בשביל שטח, בשביל רכוש או סתם כך בגלל מנהיג עם שגעון גדולות.
היטלר, אדם פשוט עם נפש מעוותת גרם להרג של עשרות מיליונים
כולל מעמו שלו,
כמובן שבמבחן התוצאה הסופי לא ממש יצא הרבה מלבד הרג הרס
וחורבן.
אפשר להבין שאחד מתוך מיליוני אנשים יהיה קצת דפוק, מוצר מדף
מקולקל כמו היטלר הגיוני שיהיה קיים, מה שלא ברור איך עשרות
מיליוני אנשים נהורים ו"לא מקולקלים" הלכו אחריו כמעט בעיניים
עצומות, מתעלמים מכל הגיון בריא או חוש צדק והבנה.
קוראים את ההיסטוריה ולא מאמינים, עד כמה אנחנו דפוקים, אני
מביט על העולם סביבי ולא בטוח שתהיה גם לנו היסטוריה שמישהו
יקרא, לא בטוח שמישהו ישאר פה כדי לכתוב אותה.

אחרי פיצוץ הכור האטומי בצ'רנוביל התפזרה כמות אדירה של קרינה
בכל האיזור והוא הפך מזוהם, בני האדם לא יכלו לדרוך שם אפילו,
מבלי להסתכן בסרטן ובמחלות קרינה שונות, עד היום יש שם איזורים
שלמים שכף רגלו של האדם אינה יכולה לדרוך, והטבע? טוב מתמיד,
מצליח לשרוד כמו שלא הצליח בשום שמורה אחרת, אולי מהסיבה
הפשוטה שגם בשמורות הטבע בני אדם משתתפים, ופה לראשונה יש
איזור "מזוהם" אבל נקי מבני אדם.
אומרים "הבורות מבורכת" ואנחנו בני האדם ה"חכמים" לא בורים
בכלל, "יודעים" הכל, כשהדבר היחידי שאנו באמת יודעים לעשות זה
הרס עצמי, הרג עצמי, וכל דבר שלילי אחר שאפשר לעשות.
הורגים בשם הדת, הורגים בשם נקמה, הורגים בשם מרחב מחיה,
הורגים בשם כסף ורכוש,
הורגים בשביל לעשות את מה שנולדנו לעשות.
אולי בעצם אנחנו עושים שירות גדול לעולם שבו אנו חיים, כשלא
נהיה פה לא יהיה יותר חור גדל באוזון, לא יהיה זיהום אוויר
ממפעלים, ממכוניות, מתחנות כח, ומכל דבר אפשרי שאנו יכולים
לעשות בו שימוש ואם אפשר אז מזהם ככל שניתן.
משאבי הטבע נגמרים מהר, כשיש משפחות שמביאות עשר ילדים ויותר
זה לא מפליא, עושים את זה בשם הדמוגרפיה, אולי בשם הדת ואולי
סתם ככה, מי יודע?
אז אומרים שהדלק יגמר, אולי זה יהיה קצת קשה, אבל האמת לא נשמע
כמו דבר כל כך רע, אולי נוכל לנשום אוויר קצת יותר נקי, טוב
מצד שני אני בטוח שנמצא דרך חדשה לזהם, והפעם בצורה יותר
אומללה והרסנית.
טוב, אז דלק אמרנו לא נורא, ממשיכים.
אדמות, בינתיים יש מספיק וכשיהיה מחסור אפשר תמיד לגדל בחקלאות
לגובה, יהיה בסדר,
מה שמסקרן אותי לדעת איפה נהיה כשיגמרו הדשנים וחומרים הכימיים
שמגדלים לנו את האוכל.. אומרים שזה במרחק כמה עשות בודדות של
שנים, איפה יהיו כל משפחות העשר ילדים, אה, אני בטוח שלהם הכל
יהיה בסדר בעזרת השם. כל החכמים הגדולים, איפה כל  האנשים
המזהמים כשהאוויר לא יהיה בריא כלל לנשימה, מה יעשו כל בעלי
המפעלים הגדולים עם המיליארדים אם לא יהיה להם חמצן לנשום, וגם
אם יהיה להם חמצן שיקנו בכסף הרב שלהם, איפה יהיו כל פשוטי העם
כדי לבנות להם את האחוזות הבלתי נגמרות, המרצדסים המפוארות,
והמבטים המתרשמים ומלאי הקנאה כשיעברו עם הרכב?
ביום שבו יגלו שלכל הכסף שלהם אין דורש, מה אז יעשו? מה בכלל
הכסף יוכל לעשות למענם?
לפחות יוכלו לרשום לעצמם הישג אחד גדול, הרג עקיף של בני אדם
בקנה מידה בין לאומי.
מזל טוב, עזרתם בהשמדת האנושות.
אגב זו לא אפוקליפסה, כל מה שצריך זה קצת עיניים ואוזניים,
אומרים וכותבים את זה בכל מקום, ואנחנו בוחרים להתעלם, חושבים
שאם נזרוק את את העיתון לפח של "אמניר" הצלנו את העולם,
טיפשים.

תאכלו טוב שלא תמותו רעבים,
וכמו שאביב אמר, אנחנו דור מזויין.