|
בסמטה קטנה
בעיר רחוקה
גרה אשה
ערירית וגלמודה.
בתה האובדת
נמסרה לאחרת
ביום היוולדה
נתלשה מחיקה.
עיניה נשואות
לאל ומבקשת
אנא השב
את בתי היחידה.
לילות של ירח
ליומה הופכת
תהלך ברחוב
ותקרא בשמה.
דמעות בעיניה
המרה בה שוכנת
לראות בתה
ולפרוש למותה.
עד שיגיע
היום לו מייחלת
עצובה ומרה
ברחוב שוטטה.
© |
|
|
הרבה פעמים
כששואלים מישהו
מה הוא עושה,
הוא אומר
"ביד".
זה בצחוק,
נכון?
תגידו לי שכן!
אחת עם פרצוף
מעוות מהמחשבה
שהיא לחצה את
ידו של מישהו
שענה לה את ככה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.