הייתי ילד והייתי פוצע בך
זיכרונות שלא היו לך
ותשובות שמצאת בשכבת הקרח
על האדמה.
אני המשכתי לשאול,
להפציר בך מוות בחיי.
את זכרת בכל יום ואילו אני,
שיננתי בלילות, סיוטים שחלמתי היו לך חיים.
ברוח החזקה היטלטלת מצד לצד,
בארץ הזו המטען כבד מדי
להתגבר, ואיך.
ללדת, לכרוע בלי להבין,
ולתבוע את אלוהים.
1.5.2011 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.