|
שוב יש לי תחושה
שנפלה טעות איומה.
אני מספיג את הדף,
וגורלך עלה בכף.
אפילו אני לא יודע למה
אני ממשיך לכתוב לך
הרי את מקודשת לי
הרי זה כבר מת
הרי
אין לי ספק
שלא תעני לי
לא תמצמצי
לא תרעדי
תדברי רגיל
תתלבשי יפה
תבואי לקרחת היער בשעה היעודה
מאופרת
מסודרת
מוכנה.
כי הגרוע ביותר
לאותו מחשך בין השיחים
לצפות כיצד הקרבן המיועד
אינו מפחד כלל.
בהתרסה של ריסים מוצללים
את מביטה ולא רואה
רואה ולא נבהלת
נבהלת ולא צועקת
צועקת שלא אשמע
שמע
ברבי קטנה פורצלנית
מה את עושה מחוץ למדף?
ואיך תעני לי
הרי גרונך פעור
והדם מכסה את הדף. |
|
|
רגע! מה קורה אם
יש מורה נכה
לאיזה שביתה היא
שייכת?
לנכים או
למורים?
יוסי עמוס חזה
שובר שביתה
בשמירה על
סמנטיקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.