אתה אל-מפלצת, יוצרת והורסת
מושכת אותי בחבלים
ומחלקת לי פקודות
מי נתן לך רשות לברוא אותי?
שוב ושוב ושוב...
למשש אותי כמו בצק
ולהשאיר אותי כמו צימוק.
גושי עפר מתפוררים על פני נייר הכסף
ומנסה כמו עוף החול לבעור
ולגדל עצמי בחזרה.
מישהו צריך היה לגדל אותי,
בטח לא אתה, היית רק לשמור
יותר היית הזאב הרע.
"בואי, כיפה'לה" אמרת
"מה יש לך שם בתוך הסל?
תני לטעום ותני לראות ותני לגעת
התפוח שלך אדום יותר מדם.
בואי תרכבי עליי כמו קרוסלה
בואי תהיי יפה, רק בשבילי,
בלי שמלה ובלי חיוך ובלי רצון
ילדים טובים הם משתפים...
ככה זה במשפחה, ככה זה כשאוהבים
את יודעת, יש אמת אחת
והיא שלי,
גם אם אומר אחרת, זה הכל שקרים
כי לך -  אף פעם אין בחירה.