עטפה אותי מסיכה
רציתי לשדוד ממך את שתיקתך
את הלכת בדרכים לא מוכרות לי
בזמן הקצוב הזה מי את ומה את עושה
אני מנסה להתחמק, אבל הריח שלך עדיין באפי
מ-כל שיגיונות הנפש יצאתי ממך שלם יותר
נהגת להביא, גם לי, פרחים
נהגתי להכין לך שתייה חמה
שתיקתך לימדה אותי יותר מאלף נאומים
בניסיון להגיע אלייך, מצאתי את עצמי
כמו חיה נשפת את העשן דרך הנחיריים
אהבתי להביט בך מעשנת
ידעת את דרכי אלייך עוד לפניי
פחדת לדבר, אבל אמרת הרבה,
במילים מועטות
אבל לא הכרתי אותך מחוץ לביתי, מחוץ לחברתי
ידעתי, את שונה במקומות שונים
יש בי, עדיין, אהבה אלייך
בעיקר כשהאגו שלי על הפנים
אני אוהב אותך, בפינה קטנה בלב
אחרי הכול נתת לי חיים
אהבה כמו שלי אלייך
אהבה לא ממומשת
עדיין נותר רעב, אלייך
גם אם אהבת, גם אם אהבתי
ידעתי, וזה היה מובן
את לא שלי, את לא רוצה את מסירותי
צרחת לי באוזן אחרי שעזבת -
"אני רק תחנה בחייך
אני אוהבת אותך,
אבל אל תחפש אותי".
אוטובוסים ממוזגים של אנשים שחוקים
מטבעות שמנוניות וכרטיסיות לחות
עשן עולה בראשי הגבעות, אתה לא רואה?
יש ריאות שחורות ושפתיים קשות כמהות לסיגריות
יש מנועי אופנועים באורגזמה מכאנית
הבית נשאר כמו שהיה
קצת עצוב לי בפנים, אבל אני בסדר
זה הכיפור הראשון בלעדיה
כל חג ומועד הוא הראשון בלעדיה עד שתהיה שנה
אבל יש מוזיקה טובה בסטריאו, אני שמתי
אני מקווה שהשכנים לא עצבניים מדי,
לא רוצה לקבל מכות
אמנם לא שמרתי, אבל כיבדתי את השכנים
שמעתי מוזיקה בשקט-בשקט עם אוזניות
יצא לי להתקלח ולאכול
אכלתי עם תריסים סגורים
התהלכתי עירום עם תריסים סגורים
וגם החלפתי אורות
עצוב היה, אבל פתחתי ספר
לא, לא ראיתי טלוויזיה
כן, אני מודה, שיחקתי קצת במשחק דפדפן,
למרות שהמחשב שלי בקושי מסתדר איתו
אני דווקא כן
עישנתי, ואני פוחד למות
כולם בסוף מתים
איך היה הצום, איך ההרגשה?
עצוב לי, אבל אני לא אפיל את זה עליך
היית אבא טוב, הלכת לקניות במיוחד בשבילי
לא חסר כלום במקרר
כואב לי הלב, משהו רגשי
טיפה כאב בשיניים
אני מסתדר
אני אהיה בסדר, אל תדאג
לא נורא שאני לבד
יש לי חברה, אתה יודע
עדיין לא פגשתי בה
קח הכול באיזי, אל תהיה לחוץ
הצרות הרי לא נגמרות
אני אהיה ילד טוב
מתישהו תהיה לנו שלווה המון.
נסיעות ארוכות ברכבת, מירושלים לחיפה
יש זמן להסתכל דרך החלונות, ואולי להבין
שאמנם אתה צריך ללכת, לנסוע,
אבל הילד שלך נשאר לבד
הוא חייב את החופש שלו, גם בתוך מערה
ואף-אחד לא יגיד לו -
מתי לעשן
מתי לאכול
מתי לישון
ולא לשמוע את המוסיקה שהוא אוהב
כי הדברים נראים אחרת מהזווית הזאת, בה הוא חי
הוא עבר "הרפתקאות מוחיות"
ולמד
וכבר אין לו כוח לדברים ילדותיים ועקרונות טיפשיים
ולא משנה כל החגים, ולא משנה המסורת
אפילו לא המשפחה
את הפאזל שלו הוא מרכיב לבד בעצמו,
ולא רוצה להידחק לפינה
יש דברים שמבינים, ויש דברים שלא
מתישהו צריך להשלים,
כשמביטים החוצה דרך חלון הרכבת
יש דברים שנראים אחרת,
אם נמצאים במקום שונה.
הם אמרו שאנחנו צעירים ולא מבינים
לא את עצמנו, לא את העולם
מה עושה לנו טוב, מה לעשות למען עתיד
אז צנחתי
אז פרשתי כנפיים לכל עבר בתוך ג'ונגל עירוני
וביקשתי את ידך בידי
וביקשתי מיטה צפה בלילה חשוך
הלהבות היו גבוהות
הפנס היה חזק
החושך היה רב
כשאת אכלת פלאפל חריף עם פפסי,
ומישהו מילא לוטו-טוטו והאכיל שקית בפיצוחים
ריחות בושם העיר כמו דיסקוטק של ג'ל בשיער
היית מותחת את איברייך
קשקשתי בזנב כשעברת
קיפלתי אותו כשהייתי לבד
בניינים גבוהים, חצרות נטושות
זייפתי קול גבוה וקול נמוך
הבטתי לתוך ליבת הירח ואכלתי אותו
את עקבת אחריי מרחוק
כל-כך רב היה הקושי, כה מתוקה הנחמה
כשלא העזתי לפרוץ את הדלת -
את ציירת עליה גרפיטי של כוכבים ומזלות
היה קר וגשום, לא היה מחסה
את ליבותינו טמנו זה בזו
לא אמרנו מילה, לחשנו הבטחה.
אין לי כוח אלייך, אהובת נפשי
בבת עיניי,
הקפה שבחלב שלי
אני שוכב על המיטה ודברים נאבקים
שלכת עולה, שלכת יורדת,
אני בבעיה
אני מנסה לכוון את השעון לחצות,
אבל כל המחוגים רוקדים
אני עמדתי איתך במרפסת,
כשבפנים ניגנה תזמורת
את שתית יין אדום
אני הטלתי שבועה בטיפות שניגרו משפתייך
אז די, כי אני מתפרק
מסמר ועוד מסמר לבריאותי
רקדתי כמו מטורף, היית צריכה לראות
לא היה לי אלוהים בלעדיי
כי זה הרעל, אהובת נפשי,
ש-כל הזמן צריך לנקז
ולשחרר
אין לי לב לחיות בצורה כזאת.
פחד
זה כמו סמי-מוות
הלב דופק בקצב מטורף
המחשבה תלויה באוויר
כל תנועה משתקת
כל מחשבה - קפואה
אני עומד בשלכת
כאב מרסק מ-כל עבר
חורים שחורים בבטן
צפצוף מתכת על מתכת,
על מטבע זהב נסחט בתוך פלח לימון
מזכיר עצמי לנשום
נע כמו אוטומט, מרגיש כמו רוח
מפתח החולצה חונק כטבעת תלייה
אני מזרים את הדם ברגליים, כדי שיעבדו
הראש אבקת-שריפה מתלקחת,
הרגליים מים
הלב נודד מהגוף החוצה
זרימת הדם מואטת
חשמל בשוקיים
לא מורגשות כפות-רגליים
בטן תחתונה חור
בטן עליונה דחוסה
צוואר קשה לו למלא תפקיד
ראש רוצה לחשוב אחרת מלב
קצרים בכל המערכות. | 