|
השיבולים מזהיבות שמש
עורנו שזוף להט
תום הרוח בעלים
עקבות על פני האדמה.
הרקיעים סדורי רהב
תכלת התהום הפעורה
כנפיים פרושות חלום
לחש הכוח הנושק.
האיש מעברו האחר של השחר
נשך שפתיו בכאב
הדם הצובע דגלינו
תרנים מחלידי זעם.
האש מאכלת בבשר
עיניים כבויות הכרה
בשחור ירד הפרגוד
פני השחקנים כולם.
|
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.