|
מורג העץ מלטש באבניו
שיבולים גדועות בזהב
בשר אלי הרוח
המקומות בהם אנו מוקרבים.
היא באה אליך מעבר לפחד
הדמות מליבת הכאב
כנפיי מלאכים בלבן
שפתיים נושקות באדום.
האהבה נושרת מלמעלה
אתר הרוח בעלים
הגדרות שקופות זעם
איש לא יוכל לגעת בנו כאן.
האמת מתפרצת ברגש
הד החנק הנלחש
בשחור ניצבע הלילה
במעטפת תכלת כוכביו.
|
|
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.