|
הדמות בשערי השחר
פוקחת עיניים גדולות
רחובות העיר העתיקה
קדושת המקום והזמן.
הוא יודע את הסוד
הרוח הנושבת במילים הנכונות
כמוסות אפלות קסם
מעטפת כוכבים בחלל.
צללים שחורי לילה
האור הגנוז שנישכח
החנק שאחז בנפשינו
מפתן השער הרחב.
חומות האבן מגינות
עדרי רפאי הארץ הטובה
הנה אנו קורנים עור ואהבה
אדמה שאחזנו בשם.
|
|
|
אתם יודעים מה
אני אוהב? (או
שמא שונא)
בשנאה? היא
עיוורת, ניתן
לכוון אותה לכל
מקום.
כמו נהר שמציף
עיר והורס הכל
בלי לבדוק במי
הוא פוגע.
שלמה השמנמן
שמכירים אותו
ממזמן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.