אלרן איבינדר / דבקות ונפילה |
צועד ועולה
הדרו כה נשגב
חדור ליבו בדרכי אב.
שד משחת
היישר משאול תחת
נורא ומפחלץ
משחית ומנאץ.
קנאה ושאיפה
אל מול פחד וריחוק
בו לבד לחסות
לשוב ולא ליפול.
אפילו רק בזנבו
דבקות בביטחון כברחם אימו
העיקר שהייה עדי עד עימו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|