לפעמים ערפלי הבמה מתפזרים
כמו אלף פצצות מרגמה בהפגנתיות שכזאת
כמו מיליון כדורים יפי עין ומראה אל תוך הלב
כמו שתיקה נחרצת משסעת לבבות וכליות
לפעמים אפילו השיכור מאהבתו מתפכח
כמו מנסה לראות אורות עמומים של שפיות
כמו מדדה באטיות משוועת מעוררת קנאה
כמו ציפור בלי כנפיים שעפה הרחק מתקוותיה
לפעמים יש האומרים שאפשר, שלא זה חלום
כמו משכנעים את העדר שיהיה בסדר
כמו מובילים את הצאן אל מרעהו המוקף בהרי תכלת
כמו טובחים באלו המפקפקים, תולים חלומות על קולב
לפעמים אלו הכותבים שירים בלילות
כמו מגירות עמוסות מכובד התובנות חסרות הפשר
כמו חרוזים ללא חוט, רצף, קטיעה.
כמו מנסים להציל נפשם מעונשו של הזה,
כמו זועקים את זעקת עשקם הדואבת
כמו ברבור בשירתו האחרונה בהחלט
כמו שכל סוף הוא אולי התחלה
כמו שכל שיר מסתיים
במילה. |