אביב רובין / שיר משמר |
לא ימוש ההר שמולי
אסור שיברח, אסור שילך
ההר הטרשי העגום שמולי
כשיבה עתיקה
נחשפים עורקי סלעיו
ניצי שערות ירוקים
עוד נותרו על פדחתו האילמת
שלא יזוז
לא יצא אל הדרך דרומה
יעוף כלהקה בודדת
שלא ילך
כי אז אשפט
אל מול רום עומק גיא
ואוצב במקומו
עד יחזור בוא הקיץ
ומה אוכל בדברי לתרץ
כי על משמרתי הוא ברח
כי בנומי
בדכדוכי בוקר
יצא לו ההר
אל החום
דרום דרום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|