ונדמה שהדרך ארוכה
בהרבה,
בדרך אלייך. העולם עומד
לי לרועץ, מעכב והשעון
לוחץ כל שנייה ושנייה באדיקות
הראויה יותר למשרתי האל.
אך כאשר את פותחת
דלת,
מקבלת פניי, העולם מיד
מחייך אליי ונשכחות נשיכות
השפתיים בהתמהמהות הדרך,
נשכחים מכאובי הגוף ונותרתי
רק אני.
כעבור מספר שעות קסם
אני בעיקר ממותק עד מהורהר בדרכי לראש
ההר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.