אביב רובין / הולכת |
האם את שומעת מלמול צעדייך אשר אני שר
כל צעד קטן בגרירת הרגליים, עטוף הוא כולו
בשאון הד עמום
כל אצבע ובוהן טופפת על רצפה
עטופה בפאר ובהוד
מלא בפליאה מביט בך לרגע
ומש לפינה חשוכה
כי את ורגלייך עוברים לידי
ולא תעצרי
אף פעם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|