אביב רובין / מילותי |
עטופות הן בסרט עדין
רכשתי צרורות של קנאה ויאוש
ועצבות יתומה מכל אב
את כל שמצאתי סידרתי יפה
בשורות ארוכות וצרות
מהן אז בחרתי בודדות ויפות
יעטרו הן את כל פנקסי
ולו רק ידעתי מה מר גורלן
אז הייתי גואל גם אותן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|