New Stage - Go To Main Page

ד. סער
/
לאחת במנהטן

סימטריה אורבנית נושקת אין סוף,
מטפחת גורדים לשחקים.
גיבן אופק רחוק ושוקק מאדם,
מאחד שני צדדים מקבילים.

אי שם בקצה תחל את דרכה,
שדרת המונים רבת איש.
ועדיין קווי מתאר מקבילים,
מגדירים גבולות משכן-כביש.

זהים בעומדם מביטים התמירים,
זה על זה ממרום הקומה.
שונותם במפתן או כרכוב מעוטר,
ולא בגובהם הנישא.
האחד שממול יביט בקנאה,
על חידוש הפנים לצעיר.
מאה וכמה עברו על העיר והוא "מונומנט לאומי".

מכחול ארכיטקט שמרן ויעיל,
ברוכנו על לוח שחמט.
ניתב לה לזו; השדרה הבכירה,
חיי משפחה ומבט.

על פי בגר עולה,
חוצים הם כולם את אחותם ההומה.
מסוע אין קץ גלגלים ואדם,
מופרעים שוב ושוב במדידה.

מזרימים לפיתחה של זו הגדולה,
שלל ניחוחות ועדת.
מתוך רבעים הפזורים לאורכה,
הנושקים לאחות עוד אחת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/10/11 13:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ד. סער

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה