[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיל ברנד
/
מספר מקומות מוגבל

באחד האמשים שטופי הגשם, ברחובות דרומה של תל-אביב השועטים
לכבוש את מרכזה בעל המוניטין, נתתי פעמי אל הופעה מוסיקלית,
אשר כותרתה המנוקדת:

אֵין לִי מִזְוָודָה
מוֹפָע אָקוּסְטִי


העידה בעיני הן על סגנון ותעוזה והן על עמידתה בשולי הדרך.
בשוליים, כך ידוע, הנוף מסביר פנים ובנוסף, סביר כי לא תתעורר
בהם בעיה באשר למספר המקומות הפנויים. על כן פסעתי טוב לבב
ובנינוחות, מקפיד להתבונן ומתבונן בקפידה.
מבנים בעלי שֵיבָה אשר פניהם נותחו ונמתחו עדלאידע.
שיח עטוף פיח אשר ללא אלבום תמונותיו המאורגן על פי שנים, היה
כושל להיזכר רעננות מהי.
חלונות-ראווה המציגים ראוותם ומולם, מזוודה עזובה המציגה פה
פעור - ספק לקבץ ספק לקבץ.
גם אנשים חוויתי - זקנים וצעירים, שטופים ומפוייחים, בשוליים,
במרכז, עזובים ובעלי מזוודות.

בהגיעי אל הַצּוּזַאמֵן המיוחל המשרטט במה אינטימית, פסנתר
וכלי-הקשה, מקרופון בודד הצמא לקול ונרות משולהבים הסובבים את
כל אלו, שמחתי לגלות כי אכן באפשרותי להתמקם כעולה על רוחי -
סמוך לבמה ולזיעת האומנים;
מרוחק מעט ממנה אך קרוב יותר לחיוכה המזמין של הברמנית;
ומרוחק אף יותר, על סף המסדרון הצר בו ניתן, מבלי להתכוון,
להתחכך בשדיה הזקורים של המלצרית המקומית.
בחרתי בקדמת הבמה.
כן, זהו הערב הראשון בו אני עומד להציג את המופע שיצרתי -
אֵין לִי מִזְוָודָה - תחושות שהצלחתי לאסוף בזהירות
ולהמיר למילים ולמנגינות. התרגשות.

הקהל מולנו מנה אך כעשרה איש, עשרים זוגות עיניים בקירוב טוב;
סמוך לבמה, מרוחק מעט ממנה, ומרוחק אף יותר.
ההופעה ארכה שעה ומעט. נעימות דמיוניות שזורות במציאות,
אתנחתאות קומיות, התערטלות של הנפש. דילגתי במקומי כסוס פרא
שאך נכלא, נזהר שלא לרמוס את הציוד המחייה את שירתנו.
אדון-מיקרופון נענה לרוב בקשותי, וכך גם שמונים ושמונה הקלידים
שתחת ידיו ואוזניו הוירטואוזיות של חברי הפסנתרן.
כמשפחת חתולים ביום שמשי, נעו האורחים חרש בין מקום פנוי
לשכנו, כך רווה החלל תחושת מלאות.
פעמים אמנם, כאשר שרתי או לחילופין דקלמתי בלשון רבים, חשתי אי
נעימות מסויימת. מובן. אך על אף מעלליה של זו, חוש ההומור
התקשט אותו הערב לכבודי, ודרכי - לכבוד הקהל.

באי האירוע טפחו לי על שכם. כך גם בעלת הפָּאבּ והמלצרית
החיננית. שמחה ומבוכה. ארזנו. כלי בנרתיקו ואיש לדרכו.
בדרכי הביתה, החל הניצוח שעל הניתוח: בשיר ההוא היה כך, ובהוא
כך וכך. האם הושר כוח ללא שררה? האם הוצגה אמת ללא ראוותה
והותוו שוליים המכבדים את מרכזם?

תחת הגשם הנמטר ופרודות האלכוהול המשייטות בין איברי, כשל
הניצוח לעת ההיא. ברם, נגמרה בליבי החלטה מעשית אחת - בפעם
הבאה אדאג לציין בגוף המודעה כי "מספר המקומות מוגבל".



מוזמן/מוזמנת להציץ בערוץ היוטיוב
של המופע "אֵין לִי מִזְוָודָה":
https://www.youtube.com/user/gbrand35







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה שלא הורג
אותך, מטיל בך
מומים קשים...





(המוצון מתגאה
בידע שלו
ברפואה)


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/11 12:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיל ברנד

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה