[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








האם אז היו ימים טובים יותר? כשגרנו בפסגות הכרמל, נושמים
אוויר טרי ורענן של חורף-קיץ-סתיו-אביב, מתרפקים אחד על השני
ומאושרים שמצאנו את עצמנו? האם אלו היו ימים נפלאים כל-כך?
כשיזמנו בעצמנו את המשך החיים, של שנינו, את המשך היופי שנברא
מתוכנו, את המשפחתיות שהיתה בקרבנו, כשלא שאלנו שאלות?
האלו היו ימים יפים באמת?
לא התעסקנו בעניינים הרסניים שכבר הרסו את החלקות הטובות בהן
בילינו ושאפנו. לא התעסקנו במה בכך. רק רצינו להתחתן ולהקים
משפחה. כמו שני אנשים טובים השואפים לנורמליות של תחילת החיים.
לא התגעגענו לכלום.
ופתאום מצאנו את הגעגועים והכמיהה בקרבנו, שם בין הפרדסים של
חנה, בין עצי פרי ושלווה בלתי נגמרת שלא היתה מנת החיים שלנו.
אז כבר ראינו את החושך שיצא מהאור שהיה בחיינו, את הפליאה
בדברים נפלאים שגם הם נגמרים.
אין חתונה. אין ילדים. לא תהיה משפחה. הכל הפך להיות אזכורים
בדיו על דף יומן שקניתי לך, בעטים שונות.
יצאתי מאוכזבת ממך. כואבת ודואבת את נשמתי. הפסקתי להאמין
באהבה. הפסקתי לנשום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עקירת טחורים
קורעת את התחת


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/1/14 1:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי דקל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה