[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיל ברנד
/
מסע בין זבנים

כלאחר יד, אזרתי אומץ ונתתי פעמי אל הקניון, לקניית חגורה.
בדמיוני, היא היתה  בעלת קוים פשוטים, זולה די הצורך ונוחה
לשימוש. בהגיעי, תוך תחושת רעב קלה, החלטתי להקדים ארוחה
למלאכה. הזמנתי כהרגלי חצי-מנה בשרית בדוכן אשר טוען: "אוכל
ביתי. תטעמו - תבינו".
טעמתי, ושוב לא הבנתי.
ברקע, כאילו לוהקו בקפידה לתפקיד, שתי מנקות במדי הצבא האדום,
ילדים רעבים-שוחקים, רוב שלטי-תאורה מקהי-חושים-נוצצים-להחריד
וריח שמן טחוב. סיימתי. קיסם.

"שלום", בירכתי זבן העסוק בקיפול גחמותיהם של קודמי. לו ישרור
בינינו שלום בעת הזו, פיללתי. לשלום העולם מבטיח אני להתפנות
בהמשך.
"חגורה ברצוני, שאינה מהודרת".
לרגע היסס.
"הרי אלו במבצע. נחטפות כלחמניות במוצאי הפסח."
מדדתי, בחנתי את הנדסת-האבזם. "אקח אחת".
"זה הכל?", שאל בתמימות של ילד אשר קיבל סוכריה בודדה וכל שאר
החפיסה מונחת לפניו, יתומה.
"חשבתי גם על מכנס, פשוט, אולי בהזדמנות אחרת...".
"בדיוק השבוע קיבלנו דגם חדש. עשוי כותנה אמנם, אך
בגזרת-ג'ינס. יושב נפלא על הגוף", אמר תוך צעדי-אמן אל המיתלה
המהולל, "והמידה?"
"ארבעים ושתיים, כמדומני".
"הנה לך", הניף בן הרף, "גש למדוד".
מונע אמנם על-ידי רגלי אל תאי-המדידה, אך בנפשי הייתי סתור
ופזור. שיהיה. משיל ישן ולובש חדש והנה - נוח להפליא. גם המראה
חשבה כך. תחושת התעלות כמעט.
"מצוין! רוב תודות. וכמה עלי לשלם?"

בקופה הרושמת, זבן מספר שתיים. מביט אל תומי ומשלב ידיים.
"את הדגם ה-ספורט-אלגנט הראת לו? עולה בזול - רק מאה", שאל
את הזבן הראשון וחרש את כיסי.
"הנה לך", הניף בן הרף, "גש למדוד".
נוח להפליא. גם המראה חשבה כך.
בשביעות רצון יחסית, משקלל זבן שתיים את המחיר 'חת ושתיים:
"שלוש מאות וארבעים שקלים חדשים."
אני שולף במהירות את מיטב מעותי, "הנה!".
לזאת חייכו שניהם, בליבם. ומי יצילני כעת?
"את ה-חמש-מאות בארבע-מאות שלנו, אתה מכיר?"
דממה. כלום מאותה שכונה אנחנו? תהיתי.
"עליך לרכוש פרטי-לבוש במאה ושישים שקלים נוספים, ותשלם בעבורם
שישים בלבד."
דממה. באתי אמיץ ואמיץ אשאר.

"ההסבר היה מהיר מידי? שאחזור שנית?"
למזלי, רוח התקופה ועליה תרבות-המבצעים המשועשעת אינן זרות לי,
ובהיותי מורה למדע המתמטיקה, ההסבר היה משביע.
"אין צורך."
והריני מודד. חולצה. שריג בצבע בורדו. כובע. חגורה נוספת.
חולצה בעלת שרוול ארוך. שריג בצבע בורדו. לרגע כמעט ונחה דעתי,
על שורשיה היהודיים, לאמור: אין דבר. אשמח נא בחלקי אף יאלם לו
המבצע. הרי כל שרציתי הוא חגורה בעלת קוים פשוטים...
בשקית הפלסטיק המציגה לראווה דישון-נפש ועונג ריק למחצה, הונחו
כעת שני זוגות מכנסיים, שני זוגות גרביים, שריג בצבע בורדו
וחגורה נוחה לשימוש.
יצאתי, בזול.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני רוקד רק
כשעצוב.





ערד עזמוביץ
בוויכוח עם
ארכדי דוכין.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/11 12:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיל ברנד

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה