לא בחרתי
לראות את האמת
לא רציתי
להעמיק במבט רציני
ככה זה
כשאת רואה
את עצמך דרכי
הדמיון מתפוגג
ונשאר האמיתי
כל מה שבנית מעצמך
מתפוגג ונופל
עיניי השופט
מפזרות את הערפל
הקול שלי הוא קול ההיגיון
ודרך מבטי את רואה את עצמך
נופלת אל השיגעון
את מסתכלת לי בעיניים
וחשה אי נעימות
את יודעת שאני רואה דרכך
את השקרים והצביעות
אני המראה, היומן הנעול
שדפיו עפים ברוח חשופים לעיניי כל
אני הוא הרעש שמקיץ את שנתך
אני היא האמת שמזעזעת את עולמך
וכשתהיי בתחתית הבור
ודמעה תזלוג על
אדן חלון הנפש השבורה
אבוא ואחבק אותך
ואאסוף אותך תחת כנפי
אבנה אותך מחדש
כנה ואמיתית
וכשתצאי חזקה
ותביטי בעצמך במראה
ובפעם הראשונה
תרגישי אהבה
תסתכלי אליי ותראי דמעה.
ואת תביטי לעברי
במבט רציני
ואני, אני אשבר. |