יזכור עם ישראל את הנופלים אשר חרפו נפשם בהגנה על מדינת
היהודים,
תזכור האמא את החיבוק האחרון עם הנער,
את המבט שטוף הדמעות כאשר יצא החוצה.
תזכור האמא את דריכת כף הרגל הראשונה של הנער.
היא תזכור את המילה הראשונה,את המשפט הראשון,
ותזכור את המילה האחרונה.
יזכור האבא את הנער שחזר הביתה לבוש מדים לראשונה.
הוא יזכור את היום שבנו סיפר לו על החברה הראשונה.
תזכור המשפחה את ארוחת השישי האחרונה כמשפחה,
את החג האחרון כמשפחה.
תזכור המשפחה אח למופת ובן תפארת.
אבל כולם, רק יזכרו, לא יחושו, לא יראו, לא יריחו ולא ישמעו את
אהובם.
יזכור עם ישראל את הנופלים שנלחמו כאחים, אשר מגנים על אחיהם
מפני צרה.
כאמא המגנה על ילדיה מפני כאב.
יזכור עם ישראל את הנשימה, את הנשימה האחרונה אשר נשמו חללי
מערכות ישראל.