|
החול מפכה סביבי
בקול המיה דקה ורחוקה.
הגרגרים מלטפים את גופי
וחושפים את השכבה הדקה של הנפש
ומזהמים את פצעיי החשופים.
החול מגרד לי
במין אלרגיה של תאי הנפש
שנמצאים מתחת למערכת ההובלה של כאבי,
מובילים את כל החלומות שלא יתגשמו והכמיהות
אל החיים שכבר לא אחיה.
החול מחבק אותי
חזרה פנימה אל תוך רחמה של האדמה.
אני חופרת בחול ורוצה רק להיכנס פנימה:
להתעטף בשמיכה הצהובה חומה הזו
ולהתענג על האין חמצן והלחות המזערית -
לחלחל פנימה אל האין סוף. |
|
|
אילו רסקולניקוב
היה רק שומע על
תוכניות ההלואה
לסטודנטים
החדשות שלנו, כל
זה לא היה
קורה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.