דומייה
היא שותה את כוס התה השחור שהכינה לעצמה
"בשבילי? מה את יודעת ,מה כבר עשית בשבילי?"
האדם בבקרים יש לו רוטינת אקטים ידועה;
לצחצח שיניים, לשטוף את הפנים, כוס קפה טובה ואולי איזה
סנדוויץ או עוגייה
לפעמים מגוון במוזיקה , לפעמים בתכנית אירוח של הבוקר.
וכתמים של אור מבצבצים מהתריסים המלוכלכים
והכל מטשטש,ומתערפל.
עבודה , ושגרה
ושגרה ועבודה.

היא-
איך בבוקר העיר כל כך טהורה, אפשר לשמוע את הציפורים
והכל נראה כל כך לבן ונקי.
האור מגיח מהתריסים, הסדינים מלבינים ועל הפנים מאירים כתמי
השמש.
השמיים נראים כאילו ממריאים למקום אחר.
היא מביאה את המים לידי רתיחה בקומקום המנוקד אדום-לבן שלה,
מקשיבה ל ג'ניס ג'פלין וקוראת אתרי אופנה.
נכנסת למקלחת , פותחת את הטוש.
מברשת השיניים והמשחה במקום הקבוע, הספוג הוורוד,סכין הגילוח
עשר דקות ,ומפיצה ריח של אוכמניות סגולות.