עמית הופר / לא תראי אותי יותר |
אבל את לא באמת איתי
ולפעמים פשוט הייתי רוצה שתהיי... שם...
מתמזמזים במכונית
ומוחקים את כל הזיכרונות
ויצאתי מזה כל-כך מטומטם (עכשיו אני גם מטומטם בגללך!)
כבו ת'אורות
ופנו את השטח
כי בכל הבורות
נפתח איזה פתח
וכל... הזמן...
אני מוכן לוותר
לא תראי אותי יותר.
אנחנו עולים במעלית
ואני טיפה רעב
אז אקנה רק בשבילי איזו עוגה
מתמזמזים במדרגות
ומוחקים את כל הזיכרונות
ונראה לי שנהייתי משוגע (עכשיו אני גם משוגע בגללך!)
כבו ת'אורות
ופנו את השטח
כי בכל הבורות
נפתח איזה פתח
וכל... הזמן...
אני מוכן לוותר
לא תראי אותי יותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|