עַל שְפַת חוֹרִים שְׁחוֹרִים
שֶׁל אֱמוּנָה, אֲנִי הוֹלֵך
וּבְעֶזְרַת הַשֶּׁמֶשׁ
לֹא אֶפּוֹל שָׁם

יִשְׁמְרֵנִי הַשֶּׁמֶשׁ
מִזוּ הָאֱמוּנָה חוּמַת הַמַּדִּים
מְאֲדוּמַת הַמַּגָּל וְהַדֶּגֶל
הַלְּבָנָה בְּכוֹבָעַה הָחָרוּט
וּמִכָּל הַאֱמוּנוֹת הַשְחוֹרוֹת
שֶׁגַּם אִם נַעֲשֶה בִּשְמַן הַכֹּל
לְשֶׁמֶשׁ שָׁמַיִם
לָבַא בָּם לֹא תִּהְיֶה תִּקְוָה

יְרַחֵם הַשֶּׁמֶשׁ עַל בָּנָיו
וְיָיאֵר לָהֶם שָׁמָיו
שְׁמֵי רָבָא