כשהאצבעות שלך נוגעות בי,
וכשאתה מחבק אותי ומצמיד אותי אליך,
התחושה היא של מן נגיעות שכאלה, רכות
עמוק בנשמתי
ככה, כמו שאצבע נוגעת בעדינות במים
ומשתדלת לא ליצור גלים, מין ליטוף עדין לנשמה...
תחושת מגעך נשארת עוד כל כך הרבה זמן
מחפה על הזמנים בהם אתה אינך איתי.
כשאתה מוריד מעלי את בגדי,
אתה כמו מוריד מעלי
את עקבות הזמן שנאסף בי,
כשלא היית פה.
משיל ממני את השגרה שהצטברה בי
ומגלה אותי ככה, כמו שאני.
כשהלכת,
הרוח נשבה,
חדרה שקטה מבין חרכי התריס.
הווילון התנפנף לו בעדינות
והתחושה למראה בתוכי הייתה רכה רכה,
שקטה, מלטפת, מרגיעה...
ככה אתה בשבילי,
זוהי נוכחותך
בחיי. |
