[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








התעוררתי. הסתכלתי למטה, אני שוכב, עם מכנס טרנינג כחול, חולצת
טי קצרה אפורה. ביד ימין השעון הנאמן שלי(לא הייתי שמאלי), ביד
שמאל צינור אינפוזיה היישר לוריד ואת המחט מכסה דבק רפואי כמו
שיש בארון תרופות. ריח לא מוכר של נפתלין וחומרי ניקוי הצליח
לחדור מבעד לצינון שאפף אותי. מיטה גדולה, עם צינורות ברזל
בצידיה ומצעי בית חולים שמכסים אותה. על הכסא בצמוד ישב
שמוליק, אבא של בעלה של אחותי, יש היגידו חמי, אני חושב לפחות,
נורא מבלבלים הקשרים המשפחתיים האלו. התעוררת? הוא שואל. ואני
ער אז התשובה היא כן וכן אני עונה. במהירות רבה ,שבמבט לאחור
אני באמת יכול להעריך את המהירות, כבר הייתי בדרך החוצה
משם.כנראה שהיה משהו במבט שלי שזירז את הבירוקרטיה האופיינית
לבתי החולים.הוציאו לי את צינור האינפוזיה, שמוליק חתם על כל
מיני טפסים וכבר היינו במכונית.ישבתי קדימה.
התייבשתי, לראשונה בחיי הקצרים מצאתי את עצמי מיובש. כאב ראש,
הקאות, לא הייתי מסוגל לשתות כוס מים , ומותש...הייתי
מותש.משם, נסיעה קצרה, אולי 15 דקות, קצרה מדי לדעתי, והגענו.
הנה אחותי, בעלה, הרבה אנשים... אני לא מכיר אף אחד אבל משום
מה נראה שכולם מכירים אותי, מביטים בי כאילו שנים של היכרות
הובילו אותנו לרגע הזה,אבל שוב כנראה שמשהו במבט שלי גרם להם
להרכין את שלהם. הצטרפתי לאחותי. התחלנו ללכת ,הכל נראה קצת
אפור עם קצת צבע, קצת כמו רשימת שינדלר אבל בלי הילדה שלובשת
את השמלה האדומה. עדיין הולכים, אני אחותי, איזשהו רב וכנראה
שעוד אנשים איתנו. מגיעים לחדר שכמותו עוד לא ראיתי, היכל אבן
, שנראה קצת כמו כיפת האבן מבפנים, לא שהייתי בכיפת האבן אי
פעם אבל אם היו מבקשים ממני לצייר אותה ככה הייתי מצייר. בפנים
מעין שקע ריבועי ברצפה, שבתוכו לוח השוכב בתוך מים. מקום די קר
האמת, לא שהרגשתי קור... על הלוח הייתה מעין דמות, כרוכה
בתכריכים,קשה לזהות שזו דמות. רכנו למטה כולנו, לעבר הדמות,הרב
הוריד קלות את התכריך שכיסה את חלקה העליון של הדמות. הנה
הילדה עם השמלה האדומה.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים זה כמו
מנה חמה... אתה
מחכה
שזה יהיה מוכן
יותר זמן מאשר
הזמן שאתה אוכל
את זה


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/11/11 18:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי לנקובסקי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה