הָרָצוֹן לְהַפְסִיק
לִסְגֹּר אֶת הַמֶּתֶג
לְחַיֵּךְ לְכֻלָּם וְלוֹמַר  
הִסְתַּדְּרוּ בִּלְעָדַי

לֹא מָאֲמִין בָּעוֹלָם הַבָּא
לֹא מָאֲמִין בַּנֶּצַח
לֹא מָאֲמִין בַּחֲשִׁיבוּת-
כָּלְשֶׁהִי לְחַיַּי

אֵינִי מְבַקֵּר אֶת הַמּוּזוֹת
אֵינִי מְבַקֵּר אֶת הָאִידֵאוֹת
אֵין לִי מַה לוֹמַר לֶאֱלֹהִים
שֶׁאֵינִי מַאֲמִין בְּקִיוּמוֹ

אֲנַחְנוּ תּוֹצָאָה מוּזָרָה
שֶׁל הִתְרַבּוּת הַגֶּנִים
הִשׁתַּלְשְׁלוּת מִקְרִית מְיֻחֶדֶת
שֶׁל סוֹבֵב וְּמְסֻבָּב

תּוֹצָאַת בֵּינַיִם
בְּנִסּוּי אֵין סוֹפִי
שֶׁעוֹרֵךְ הַטֶּבַע
עַל יְדֵי נִסּוּי וּטְעִיָּה

מִסְנֶנֶת עֲנָק
הַבּוֹרֶרֶת אֶת הַמֻּצְלָח
בְּנִסְיוֹנוֹתֶיהָ
וַאֲחֵרִים... מַשְׁמִידָה

ללֹא סִבָּה
ללֹא תַּכְלִית
כָּרוּחַ הַמַּעֲבִירָה
אֶת חוֹלוֹת הַמִּדְבָּר

הָרוּחַ מְרִימָה חוֹל
ללֹא הַבְחָנָה
וְנוֹשֵאת אוֹתוֹ
צָפוֹנָה

וְאָז עוֹלָה הַלַּחוּת
וְהַחוֹל הַכָּבֵד שׁוֹקֵעַ
רִאשׁוֹן
וְהַקַּל יוֹתֵר אַחַר-כָּךְ

כָּךְ שָׁעָה שָׁעָה
שָׁנָה שָׁנָה
אַלְפֵי שָׁנִים
מִלְיוֹנִים

ללֹא סִבָּה
ללֹא תַּכְלִית
כָּךְ סְתָם
בִּגְלַל שֶׁהִיא שָׁם

בִּגְלַל זֶה
     כְּ דַ א י?
הַאִם מַנְגָּנוֹן הַהִשָּרְדוּת
הַזֶה, חָשׁוּב לְמִישֶׁהוּ?