[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מומי מרקס
/
נעים ככה

אם יש לך את ההגינות לשחק משחק הוגן
בו אני יפה בשבילך, בפנים ובחוץ
אם יש לך את המעלה להתעלם מהפגמים שבי,
ולראות את הטוב

כי גם אני מבולבלת מהחיים
גם לי יש כעס, מרירות והרס-עצמי
כי גם אני רוצה ללכת למקום שלא קיים
ארץ לא נודעת של דמיון בראשי
גם אני משתמשת בחומרים,
ואין לי רגע מנוח בדיוק כמוך

אם תלך איתי את המייל אולי אזכה להראות לך ואתה לי
ממה קורצו החיים

כי אתה תמות, וגם אני
כי גם אתה כמוני מפחד מהחיים
אל תציק לי, אני לא אציק לך
כל האנשים כולם זה לעצמו יותר מדי.



הכוהל מנפח לי את הלבלב
ריח עשן צמוק
ריח קוס לא בשל
ריח עיניים שורפות

לבלב ודם ודם ולבלב
בתוך הזרג שלי
יש לי מתנה קטנה במכנסיים,
לך אהובתי

ואת הולכת, לאן שהשבילים הולכים
לרגע את יורדת לקטוף פרחים רעילים
מתמסטלת, אבל מיד חוזרת

להיות האישה שהאיש המצליח אוהב
שמטפחת פרחים בגן ומשקה את הדשא
שילדים רצים לה בין הרגליים,
בכל פינות בית וחצר
אבל את נרקומנית של אהבה

אני הולך אבל מיד חוזר
אני הולך גם אם לא תלכי איתי
אני הולך לפתוח את הדלת הזאת
ולראות את הדברים שמזמן רציתי

כמו שעון בלי מחוגים - אני לא ממהר לאף מקום
אין לי לאן לרוץ
אבל המסע שלך מרתק אותי
מסע שלך הופך שלי
ברגע שאת שמה טיפת רעל בגרונך -
זה אני ששותה את הכוהל
מנפח לי את הלבלב
שואל שוב מי את.



אבל זה נשבר
זה נזרק ונגמר.



אני מרסס תרסיס מי-פה לפה
אני מלקק את השיניים
נתתי לך הזדמנות אחת ושתיים
עכשיו את הולכת לקבל מנה אפיים

שמן יש במשענות של כורסאות
יש גם על הקירות
את לא היית שם כשזה קרה
את היית עדיין ילדה מאוד קטנה

אבל הבערתי אש בתוך גז הכיריים
ובישלתי את כל הפחדים של חברים
וזו שלא האמינה שאני עד כדי כך בלתי-שפוי

אבל נתנה לי לחבק אותה
ואני חיבקתי
היא אהבה סכנה
האם את אוהבת סכנה?

אוי, ילדה רעה!



יושבת בצד, כוססת ציפורניים
איך תנעצי בי את השיניים?
אני ילד קטן שיש לו גדול

לאן כולם הולכים בגשם הזה,
את שואלת
אני מחליף איתך מבט

הפה שלי נפתח גדול לאצבע שלך
הקוס הגברי שלי נפתח לזין הנשי שלך
את מגרה לי את הדגדגן במערת הפה
את מעמידה לי את השערות על הביצים, בייבי

כי חזרתי מקווים מקבילים
לתוך חורים שחורים
כי ניפצתי את המסגרות
התחלתי להזליף צבעים
כי הכוהל עושה לי טוב
והעישון מחזק את המילים
נעים ככה
כי נירוונה שרים
ואני אומן ישראלי מזוין בחסד עליון!



ובעצמי אני לא יודע
     אם הזין שלי מספיק ארוך
אתמול ביקשת חפוז
     נתתי לך שתיים
וגם אם הם צועקים "השופט בן-זונה"
אני לא בדקתי את עברה של אימו
אולי הייתה צריכה להתפרנס
כדי לגדל את השופט

לאימא היו ציצים רכים
     ואני הייתי תינוק
לאבא הייתה חגורה עם אבזם
     ולי היו חבורות
כשגדלתי התפרנסתי מגידול מצבות
דישון שטח אדמה לפני שתילה
עם הראש למטה
ראיתי אותה שרה הרבה
     ושרתי גם
את כל השירים שלימדו אותנו בגן
השירים היו שירי שיכורים נאצים
אבל אנחנו היינו תמימים
"יהודי טוב הוא יהודי מת"
     שרנו בגרון ניחר
והגננת הבלונדינית עם העיניים הכחולות
     מחאה כפיים

אבל כדי לגדול
     צריך לאכול הרבה
וכדי לאכול הרבה
     צריך לעבוד קשה

למען האימפריה הארית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לאאאאא
אל תעשי לו
סצינה,
לא!
זה לא כדאי.

אם זה גמור,
תאמרי לבחור:
אמרת ש- די,
אז יאללה ביי!!





גולדה בשיחת נפש
עם חברתה המחפשת
דרך אלגנטית
לזרוק את אריאל
הורוביץ


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/11/11 19:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מומי מרקס

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה