הַסּוֹף, אוֹ סוֹפָנִי, הֵן רַק מִילָה שֶנְאֱמֶרֶת
לִחְיוֹת עִם מַה שֶׁיֵּשׁ, זֶה גַּם לָמוּת בְּלֹא מוֹרָא
הִנַּחְנוּ אֶת הַזֵּר, עוֹד לֹא גָזַרְנוּ אֶת הַסֶּרֶט
אֲנַחְנוּ כָּאן לִבְרוֹא אֶת הַמְצִיאוּת לַאֲשוּרָה

כְּאִילּוּ שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִקְרוֹת בִּכְלָל אַחֶרֶת
לִכְשְנָמוּת - נָמוּת, יְחִי הָאֵבֶל הַנּוֹרָא!
אֶהְיֶה כָּאן לְצִדֵך, כָּל עוֹד שֶׁלּא נֵלֵך וְעַד שֶּׁ
לִהְיוֹת אִיתָך בַּעֲלוֹתֵך עַל גֶּשֶׁר הַבְּשוֹרָה

לֹא שָרִיתִי, מִי כְּמוֹתֵך, בַּנֶּפֶשׁ הַמַּמְאֶרֶת
וְלֹא אֲנִי לָחַמְתִי בְּחֵירוּף וּבִגְבוּרָה
עוֹד אֵשָאֵר לִכְתוֹב אֶת הַמִילִים שֶׁלָּך, אַחֶרֶת
לֹא יִהְיֶה מִי שֶיַשְלִים אֶת רוֹעַ הַשּׁוּרָה