השמיים נצבעו ארגמן וסגול, והחול היבש התרומם במחול.
הוא השאיר אחריו שובל מפותל, כשהוא רץ לפנים מטורף ואומלל.
בלי לראות את השביל, בלי לשמוע שום צליל.
בלי לדעת לאן, הנתיב אותו יוביל.

לנקות את הראש
מחשבות... חרטות...
כעסים ודמעות וכאב וצרות
ושנאה ובושה ותסכול ותשוקה

מנער את הכל מעליו לרצפה
ונמלט מעצמו על נפשו בריצה
בשביל כמה דקות של שלווה מרגיעה

מסתכל על הים, על השקיעה
מחייך לעצמו, בלי כוונה.
כל כך יפה... כל כך טוב...
האוויר והרגע מתוק מנשוא...

ותחושה חמימה
בחזה מופיעה

תקווה.