ארבע בבוקר. יקיץ שעון.
בא קץ לשנת ליל. ניעור.
חול מדבר חצוי שחור קוו.
ירקע חשכים, הבזקי זוהר.
לבד, לאט ותפצח בקרניה.
נטפו נגיעות אור, עננים.
דרך תפתל. נועם נעימות.
קפה יהביל, מנחת מרכבה.
אדפדף בדפי מוחי, אנבור.
יעלו דפים, אמיין אתגבש.
עת מטרה, אסאן עיר ואם.
כחמה תפצח רקיע. אפרוץ
מן הרוגע עד הלום. להלום.
ילדיי אבקר. יקירים אקפה.
אשנק אלי שקט. מפגשים.
שם רקיע אל קרקע ומימיו.
יגע לא יגע, ילטף. אתרפק.
אכמת חיי. נקמטו למשעי.
אתמכר אווירת סוף עולם.
שמה איישר בם, לאחזור.
מרכז ארצי. לשד משפחה.
14.04.11
מזכרת לבועת 'זמן האילת' שלי. |
