[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דותן טוקס
/
ארץ האסוציאציות

מה היה קורה לו היתה ארץ שבה כל אסוציאציה היתה נכונה? ומה היה
קורה אם זאת היתה הארץ הזאת?
למשל, אם אני יושבת על הספה אצל פסיכולוג, והוא מראה לי תמונה
ושואל מה עולה לי בראש, והתשובה היא נחיל נמלים עצום, ואז
פתאום יופיע הנחיל נמלים הזה?

אני חושב שזה שבחרת דווקא את הפחד הכי גדול שלי מצביע על טינה
כלשהי שאת רוחשת כלפיי.

יופי דוקטור. יש לך אחת על המכנס.

את יודעת מה זה? זה אקדח טעון שאת שמה בידיים של כל איש ואיש,
ופשוט ברור שזה לא ייגמר בטוב!

אתה יודע דוקטור, האקדח מרגיש טוב ביד שלי. הוא כאילו...
זורם... זורם, מים, נחל, עצים, ציפורים, נוף...

אתה לא שמח שקנית ספות קלילות כאלה עכשיו? תאר לך שהן היו
כבדות והיינו שוקעים.

כנראה שאני פסיכולוג ממש גרוע.

למה גרוע?

כי פסיכולוגים טובים מדכאים רגשות הרס עצמי

תסביר.

היית חייב להיזכר במפל?

טוב נו, כן! הייתי חייב! כי הנהר האחרון שראיתי היה בטיול
לדרום אמריקה, והאמזונס זה לא משהו ששוכחים מהר. ועוד איזה מפל
זה היה.

דוקטור איפה הדמיון שלך?

הוא ממש הזיע מלחץ. מיד היה חם. מזל שהיינו על נחל.

כל מה שקורה מזכיר לי דברים מספרי פסיכולוגיה, זה לא שימושי.

באמת חבל שהזכרת את הקטע עם ההרס העצמי.

וואלה

דוקטור, זאת פעם ראשונה שאמרת וואלה מימיך!

נכון. למה יש לי חצי מנת פלאפל ביד?

אה, משהו עם אבא שלי, סיפור ארוך.

אני אצטרך לשלם אקסטרה על פגישות שנערכות בנהר שוצף?

אבא שלי תמיד היה חזק בכניסות.

ומי זו משמאלי?

אם אתה הפסיכיאטר של שלושתנו אז כנראה שהסתדרת מצוין אמרה
הקשישה בשעשוע מופגן.

כשהדוקטור התרומם מתנוחת ההקאה שלו הוא נופף למורה ללשון לשעבר
שלו בשמחה.

למזלכם יש לי דמיון שפץ, כמו שאתם אומרים, היא אמרה וקרצה לי.
פתאום קלטתי שאנחנו באוויר. המפל נראה מהריב מלמעלה.

מה זה, שרה?

שווא נע.

מתחת לכורסא של הדוקטור היו 2 נקודות שחורות שסחבו אותה
לשמיים.

שש עיניים סקרניות בחנו את הכובע טמבל של אבא שלי, שכל כך לא
הלם את החליפה הירוקה שלו.

הדוקטור זרק למטה פרחים שצמחו לו מהראש והקשישה סרגה שרוול
ארוך במיוחד.

רק אני נשארתי רגילה, עם 2 רגליים יחפות ונזלת שלא מפסיקה. מזל
שהיה טישו.

כמה שניות היינו באוויר לפני שהתנגשנו בעץ. הוא היה בגובה
מאתיים מטר לפחות, וידעתי שיש קשר לפנטזיה של אבא שלי לבנות את
בית חלומותיו על עץ. הוא חייך בסיפוק.

אז מי מכם חשב בבוקר שהוא יהיה על ספה תקוע בענף של עץ בגובה
כמה מאות מטרים, כשהוא משקיף על מפלי ויקטוריה?

ויקטוריה זה לא פה אבא שלי תיקן אותי ואז התחיל להתעסק עם
הפלסטר שהיה לו על הפה.

הקשישה אכלה בייקון וביצת עין, והדוקטור עיין במגדיר צמחים.
לידינו היה קן ציפורים ריק.

קפצתי מהספה הנוחה, נפנפתי בכנפיי ועפתי לכיוון המפל. הרחש של
המים היה חזק ונעים, וזה עשה לי חשק מטורף לפיפי.
אכפת לך לצאת?! שאלתי את הדוקטור שעמד מאחורי כשהייתי ממש חצי
מטר מהאסלה, רגע לפני שהורדתי ת'מכנסיים. הוא הסתכל עליי
מופתע. כשיצאתי וחזרתי לספה והתיישבתי מולו, הוא ראה שנרגעתי
וחייך.

איך הכדורים החדשים?

מחוללי ניסים. חייכתי את החיוך הכי רחב שחייכתי כל השבוע.
לפחות מאז סיינפלד.

אני בטח הפסיכיאטר הכי טוב בעולם.

הוא חייך גם, וכתר גדול ומוזהב הופיע לו על הראש.

בלי ספק, אמרתי.

התרווחתי בכורסא המפנקת. עוד פגישה עם הדוקטור החביב עליי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא אומרים על
מוזיאון משעמם,
כמו שלא אומרים
על אוכל פויה.




יו"ר האיגוד
למוזאונים
ותערוכות


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/10/11 19:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דותן טוקס

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה