די כבר, מספיק, זה באמת כבר מוגזם,
אתם צודקים, המצב נהיה בלתי נסבל.
איך חשבתי בכלל שאני מסוגל
לדבר, לתקשר, לנסות, לזרום.
איך לא ידעתי שאין לי סיבה
או טעם בכלל לצאת מהקונכייה
היפה שבניתי עם הזמן מסביבי,
והשקט. השלווה.
למה את כל זה לזרוק סתם לפח?
רק בשביל לראות אם כדאי לי איתך?
כמה יומרני, כמה מיותר,
למה לנסות ולחיות אחרת את המחר?
הרי היום היה כל כך...
באמת שחבל שניסיתי איתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.