מוקדש לאחייניתי שהיום היא בת שנתיים
כשלירן רוצה ללכת,
היא בועטת ברגליה,
כשלירן רוצה לעמוד,
היא מנופפת בידיה,
כשלירן רוצה לדבר,
היא ממלמלת בתינוקית רכה,
כשלירן רוצה לאכול
או לישון, היא בוכה,
כשלירן רוצה את אבא ואימא
הם מרגישים מיד,
כשטוב ללירן והיא מאושרת
אין מתוק מהחיוך שלה בעולם,
אבל כשהיא חולמת, לירני,
זו התעלומה הגדולה מכולן,
כשתגדל היא אולי תגיד לי
על מה היא חולמת, לירן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.