ברחובות העיר הזאת
בה לפרט אין משמעות
אינספור פנים, ללא שמות
עוברים, חולפים כך על פנייך
אורות הנאון ברחובות
מונעים ממך תחושת בדידות
אינספור פחדים וחלומות
חולפים כמו סרט מול עינייך
הלוא הכי קל זה לשכוח
את ייעודך החמקמק
את שנשגב מבינתך
את כל מה שחודשים כבר
מותיר בך תחושת מחנק
וקולות ממרחקים
ממצב צבירה שונה
של חברים שנעלמו לי
שבקרוב שוב לא אראה
מהדהדים בתוך אוזניי
"צא כבר משגרת יומך,
בוא, תחווה, חלומותייך
גם הם יחכו לך"
הלוא הכי קל זה לשכוח
שהזמן זז בכיוון אחד
שכל שקורה חד פעמי הוא
ואם תרצה, או לא תרצה
בסופו של יום אתה לבד. |
